האחים וואצ'ובסקי עיבדו את הגרפיקה של אלן מור למותחן פוליטי שמדבר על חירות, מרד ומחיר המהפכה. הוגו וויבינג מתחת למסכה נותן ביצוע שנשמע יותר ממה שהוא נראה. נטלי פורטמן מוכיחה שהיא יכולה הכל.
הסרט שהפך מסכה לסמל
"V למעמדו" יצא ב-2006, באמצע שנתו השישית של בוש, ארבע שנים אחרי הפטריוט אקט, ושלוש שנים אחרי תחילת מלחמת עיראק. הוא הוצג כדיסטופיה בריטית של 2030 שבה ממשלה פאשיסטית שולטת על האוכלוסייה דרך פחד, חוקי חירום, ותקשורת ממשלתית. הקהל ב-2006 הבין מיד את הקריאה לעידן הנוכחי. מה שהקהל לא הבין הוא שהמסכה של גאי פוקס שהסרט יצר תהפוך תוך עשור לסמל הפוליטי המוכר ביותר של המאה ה-21. הסרט מבוסס על הקומיקס של אלן מור ודיוויד לויד שיצא במגזין "ווריאור" הבריטי בין 1982 ל-1985 ואחר כך הושלם בDC קומיקס בין 1988 ל-1989.
ג'יימס מקטיגן ביים את הסרט עם תסריט של האחים וואצ'ובסקי (אז עוד אחים) - אנשים אחרי "מטריקס".
יו וויבינג מאחורי המסכה
יו וויבינג ב-2005 לקח על עצמו תפקיד שאסור היה להיות אפשרי - משחק דמות שמחזיקה מסכה לאורך כל הסרט. הוא לא רואים פנים שלו. רק מסכה של גאי פוקס.
והקסם של וויבינג הוא בקול שלו. הוא משחק את V דרך השפה. המונולוגים של V - "v לא מסמן רק 'vendetta', אלא גם 'verdure'" - הם רגעי קולנוע גדולים. וויבינג מציג את V לא רק כטרוריסט. הוא מציג אותו כפילוסוף.
נטלי פורטמן בתפקיד שמשנה אותה
נטלי פורטמן כאיווי הופקינס היא הלב של הסרט. היא לא נראית כמו הגיבורה שאנחנו מכירים מסרטי 2000. היא בחורה צעירה שעובדת בטלוויזיה הממשלתית, פוחדת, לא יודעת מה לעשות.
והסצינה הכי חזקה של פורטמן היא שבה היא מגלחת את שיערה. באמת מגלחת - לא דאבל. לא בניית סט. פורטמן הסכימה להוריד את כל השיער שלה לסרט. זה רגע של קולנוע אמיתי.
המסכה הופכת לסמל
והדבר הכי חשוב לדעת על "V למעמדו" הוא שהמסכה של גאי פוקס הפכה לסמל אמיתי. קבוצת "אנונימוס" האקרים אימצה אותה. תנועות "Occupy Wall Street" הצמדו אותה. הפרסטיב על מאסיביו עליה.
וזה הצליח לא בגלל שהיא מסכה מגניבה - אלא בגלל שהסרט נתן לה משמעות. המסכה במסגרת הסרט מציגה רעיון שלא ניתן להרוג. ובעידן של היום, הזעם הציבורי על הממשלה הולך ומסטיר. המסכה הופכת לסמל.
הביקורת של אלן מור
וצריך לציין: אלן מור, יוצר הקומיקס המקורי, שונא את הסרט. הוא חשב שהסרט פישט את הקומיקס שלו. הוא שינה את התקופה. הוא הפך את V מאנרכיסט אנטי-פאשיסטי לליברל אנטי-בוש.
ואני מבין את הביקורת. הקומיקס של מור הוא יותר מורכב, יותר ביזארי, יותר אכזרי. הסרט הוא נקי, נגיש, פוליטי במובן הליברלי האמריקאי.
אבל אני חושב שהסרט עומד בעצמו. הוא לא הקומיקס. הוא משהו אחר. וזה לא ביקורת על המקור.
אומנם פוליטי, אבל
אומנם הסרט מאוד פוליטי. חלק מהצופים יראו אותו כמטיף. וזה ברמה. הסרט אומר את ההצהרה הפוליטית שלו ברמה של נאום - "אנשים לא צריכים לפחד מהממשלה. ממשלות צריכות לפחד מהאנשים."
ויש את הקצב - שמתפזר באמצע. המסע של איווי בכלא הסודי לוקח זמן רב. חבל שלא קיצצו 10 דקות.
הירושה
"V למעמדו" הוא הסרט שהפך מסכה של 1605 (גאי פוקס היסטורי) לסמל פוליטי של המאה ה-21. המסכה של V הפכה לסמל של תנועות אנטי-ממשלתיות בעולם - קבוצת "אנונימוס" של 2008, תנועת "אוקיופי" של 2011, מחאות הונג קונג של 2019. המסכה הפכה לסמל גלובלי של מחאה. והכל בגלל סרט אחד. וההיסטוריה של האחיות וואצ'ובסקי (ב-2006 הן היו עדיין "האחים וואצ'ובסקי") מורכבת - לאנה וליליאנה, שהן עכשיו אחיות טרנס, עברו תהליך בעידן של 2010s. וכל סרט שלהן - מ"מטריקס" עד "מטריקס: התעוררות" - נושא טון של מאבק על זהות, על קונפליקט עם המערכת. בסרט הזה, ב-2006, לפני שיצאו כטרנס, הן הציבו לראשונה את הרעיון של אדם שמתחבא תחת מסכה וצריך להתגלות. המעריצים מצביעים על V כסיפור של "יציאה מהארון" תרבותי.
הציון
8.5 מתוך 10. הסרט שצריך לראות פעם נוספת ב-2026 - חלק מהמסרים הפוליטיים שלו נראים יותר רלוונטיים היום מאשר ב-2006. הוא לא מושלם. הוא לא נאמן לקומיקס (ואלן מור עד היום מסרב להכיר בו). אבל הוא הצליח להעביר את הרעיון. ולפעמים סרט שמעביר רעיון מנצח סרט שנאמן למקור.