כשפארודיה אוהבת את הז'אנר שהיא לועגת לו

פרודיה שעבדה

ז'אנר פרודיה הוא ז'אנר של בוז כלפי המקור. ה-Wayans היו הראשונים שהוכיחו שאפשר לעשות פרודיה מתוך אהבה. "סרט מפחיד" של קיץ 2000 לעג ל"צרחה", ל"יודע מה עשית בקיץ שעבר" ול"מטריקס" - אבל הוא לעג להם בדיוק כי הוא הכיר אותם עמוק. אי אפשר לפרודיזציה אם אתה לא מעריץ אמיתי של החומר המקורי.

קינן אייוורי וייאנס ביים את הסרט והוא הפך לפרודיה הכי מצליחה של תחילת שנות 2000. והוא יצר את הסדרה של "סרט מפחיד" - חמישה סרטים של פרודיות אימה. אבל הראשון הוא היחיד שעבד באמת. הסיבה: רק בו שמרו ה-Wayans על המאזן בין לעג לכבוד. מהשני והלאה, הסדרה הפכה ללעג בלבד - וזה לא עובד אותו דבר.

מארלון וויאנס וצוות שלו

מארלון וויאנס וצוותו - שון, קינן, דמיאן - הם שני אחים שאחד מהם ביים והשני שיחק. הם ידועים כיוצרי "בית הצרוף בכוון" - סדרת בידור משנת 1991 שיצרה את הקריירה שלהם. "סרט מפחיד" היה הסרט הראשון שלהם בקולנוע.

והקסם של הצוות הזה הוא שהם מבינים פרודיה. הם לא רק מצטטים סצינות מסרטי אימה. הם מקצינים את הסצינות. וכשמטריקס פגש את "צרחה" בסרט הזה - הסצינה היא רגע של קומדיה גדולה. מארלון וויאנס בעצמו, כשון - האח של סינדי - מצליח להיות מצחיק במצבים שאף אחד אחר לא היה יכול. הסצינה שבה הוא נורה דרך אוזן ולא מבחין בזה - אחת הקלילות הקומיות הגדולות של 2000.

אנה פאריס במקום שמצא אותה

אנה פאריס כסינדי מצאה כאן את עצמה. עד הסרט הזה היא הייתה שחקנית עזר נחמדה ב-WB. אחרי הסרט הזה היא הפכה לכוכבת קומדיה. היא מבינה תזמון. היא יודעת מתי לתת מבט מבולבל. היא הופכת את החקיינות של הסרט הזה ליצירה משלה.

והקסם של פאריס הוא שהיא משחקת את סינדי ברצינות. היא לא יודעת שהיא בקומדיה. היא חושבת שהיא בסרט אימה. וזה מה שהופך את הסרט למצחיק. כשהיא מנסה לברוח מהרוצח ופתאום נופלת על המדרגות שלוש פעמים ברצף - היא לא צוחקת. היא נסערת. וזה הקסם.

הקסם של הפרודיה

והקסם של "סרט מפחיד" הוא שהוא מצחיק גם אם לא ראיתם את הסרטים שהוא מקודד. הוא משחק על קלישאות של ז'אנר אימה - בחורה רצה במהירות אך נופלת. הרוצח מתקרב אבל אז עוצר. הטלפון מוציא צלילים מפחידים. והסרט מקצין את הקלישאות האלה עד שהן הופכות לבדיחה.

וההלצה הכי טובה היא שהדמויות בסרט יודעות שהן בסרט אימה. הן מצטטות סרטי אימה אחרים. הן מסבירות מה עומד לקרות. הן לא מבינות למה זה קורה להן. סצינה שבה אחת הדמויות אומרת "אני לא רוצה להיות הילדה השחורה שמתה ראשונה," היא אחד הרגעים הכי מטא שהיו בקולנוע ב-2000.

אומנם גס, אבל

אומנם הסרט גס מאוד. חלק מההומור הזדקן בעייתי. במיוחד ההלצות על הומוסקסואלים - שלא נחשבות היום מצחיקות. חבל - אבל זה גם חלק מההיסטוריה. הסרט נעשה ב-2000, וההומור של 2000 היה אחר. אני לא מנסה לתרץ. אני רק אומר שזה היה הזמן שלו.

ויש את הסדרה - חמישה סרטים, וכל אחד פחות טוב מהקודם. "סרט מפחיד 1" הוא הטוב ביותר. "סרט מפחיד 5" הוא אסון. והבעיה היא שכשפרודיה מצליחה, מנסים לחזור עליה. הקסם של הראשון היה שהפרודיה הייתה רעננה. השאר היו רק חיקויים.

הסצינות שנשארות

יש סצינות בסרט הזה שהפכו לחלק משפת הרשת לפני שרשת הייתה דבר. הסצינה שבה הרוצח נפצע מסכין שלו. הסצינה שבה הטלפון של סינדי הופך לפלסטר על הראש שלה. הסצינה שבה רג'ינה הול צועקת על המסך 'תרוצי, חתיכת...' לדמות הלבנה. אלה רגעי קומדיה שיכולים לשבת בכל סרט אחר. הם פועלים גם בלי הקשר - וזה הסטנדרט של בדיחה גדולה.

למה זה חשוב

"סרט מפחיד" הוא הסרט שמראה איך לעשות פרודיה. הוא לא חכם. אבל הוא מצחיק. ולפעמים זה כל מה שצריך. הוא הוכיח שאפשר לעשות סרט פרודיה שגורף עשרות מונים יותר ממה שהשקיעו בו. זה לא קורה הרבה.

ז'אנר הפרודיה אחרי סרט מפחיד

וההצלחה של "סרט מפחיד" של 2000 הציפה את הוליווד בפרודיות. "סרט מפחיד 2" של 2001, "סרט מפחיד 3" של 2003, "סרט מפחיד 4" של 2006, "סרט מפחיד 5" של 2013. חמישה סרטים. כולם פחות טובים מהראשון.

ומחזיקי הזכיון - דייוויד צוקר ב-3 וב-4 - לקחו את הז'אנר לכיוון חברתי-פוליטי. "סרט מפחיד 4" עוסק ב'מלחמת העולם של עולמות' של ספילברג ובסיפורי מלחמת עיראק. ולא תמיד עבד.

והז'אנר עצמו הסתיים. "סרט סופר-עליון" של 2008, "סרט אסטון" של 2007 - שני סרטי פרודיה שניסו לחיות בקסם של 'סרט מפחיד' ולא הצליחו. ב-2010 הז'אנר היה מת.

הציון: 8 מתוך 10. הסרט הראשון בלבד מקבל את הציון הזה. השאר - חבל. "סרט מפחיד 2" יש בו רגעים אבל איבד את החדות, ומשם זה היה רק במורד. הראשון נשאר הראיה שפרודיה היא ז'אנר אמיתי - לא תרגיל מתחת למחזה.