ברבי - משבר קיומי בעטיפה של פלסטיק ורוד

גרטה גרוויג עושה ניס פוליטי

חברת מאטל הזמינה סרט על בובה כדי למכור עוד בובות. גרטה גרוויג מסרה להם פילוסופיה אקזיסטנציאלית בעטיפה ורודה. והקסם הוא שמאטל הסכימה - הסרט הזה מבקר את החברה שעומדת מאחוריו, את התרבות שיצרה את בארבי, ואת הפנטזיה הצרכנית שהבובה מייצגת. ובכל זאת מאטל קיבלה מיליארד דולר בקופות. זו אחת התרגילי הקולנועי הכי מוצלחים של 2023.

גרטה גרוויג ביימה את "בארבי" והפכה אותו לאחד הבלוקבאסטרים הכי גדולים של 2023, חוצה מיליארד דולר בקופות העולמיות. והיא הצליחה לעשות משהו שאף אחד לא חשב שאפשר - לעשות סרט על בובה ולהוציא ממנו פילוסופיה אקזיסטנציאלית.

גרוויג בעצמה עברה דרך מעניינת. היא התחילה כשחקנית ב"מאמבל-קור" של אומבירט באומבך - "גרינברג" של 2010, "פרנסיס הא" של 2012. היא ביימה את "גברת בירד" של 2017 ו"נשים קטנות" של 2019 - שני סרטים שזכו במועמדות לאוסקר על תסריט. "בארבי" היה הסרט הראשון שלה כבימאית של בלוקבאסטר. הוא הוכיח שהיא יכולה לעשות הכל.

והסיפור מאחורי הסרט מורכב. מאטל - חברת הצעצועים שיוצרת את בארבי - רצתה סרט מסחרי. היא חשבה שגרוויג תעשה סרט על בובה שמוכרת בובות. גרוויג עשתה סרט שמבקר את החברה עצמה. והקסם הוא שמאטל הסכימה.

מרגוט רובי בתפקיד החיים שלה

מרגוט רובי כבארבי עושה את הביצוע שמגדיר את הקריירה שלה. היא משחקת בארבי - בובה מושלמת בעולם המושלם של בארבילנד. וגרוויג לוקחת את הדמות הזאת ושולחת אותה לעולם האמיתי. בארבי מגיעה לעולם של בני אדם. והיא מבינה שהיא לא הפכה את העולם לטוב יותר. היא הפכה את הגדרת היופי לבלתי ניתנת להשגה.

והקסם של רובי הוא שהיא משחקת בלבול אמיתי. בארבי שלה לא רק יפה. היא בעצם דמות תמימה שמגלה את העולם. והסצינה שבה היא יושבת על ספסל ומסתכלת על אישה זקנה - "את כל כך יפה." - רגע של קולנוע מצמרר. רובי מבינה את הקסם של החיים האמיתיים, שלא קיים בבארבילנד.

ורובי כפעילה - היא הפיקה את הסרט יחד עם בעלה טום אקרלי - חברת LuckyChap Entertainment. היא בחרה את גרוויג. היא בחרה בנושא. "בארבי" היה הסרט שלה לפני שהוא היה של מאטל. וזה הקסם של הוליווד של 2020s - שכוכבות מצליחות מפיקות את הסרטים שלהן עצמן.

רייאן גוסלינג גונב את הסרט

רייאן גוסלינג כקן הוא הביצוע הכי מצחיק של הקריירה שלו. והקסם הוא שגוסלינג נהנה. הוא משחק קן בעדינות, בקליליות. הוא לא מנסה להיות מגניב. הוא משחק בובה שזה עתה גילתה את ה-patriarchy.

והמונולוגים שלו על מהפכת ה-patriarchy בבארבילנד - "אני אהיה כמו דירקטור בבית הולדינג, ולא יידעו אם אני הייתי שם!" - רגעי קומדיה גדולה. גוסלינג מצליח להראות איך המוסר הגברי הקלאסי הוא בעצם מטופש בידיו של בובה.

והשיר שלו - "I'm Just Ken" - הופך לאיינטית של 2023. השיר היה מועמד לאוסקר על שיר מקורי הטוב ביותר. הוא הפסיד ל"What Was I Made For" של בילי אילי. חבל - השיר של גוסלינג היה הכי כיפי של 2023.

גרוויג והפילוסופיה

והקסם של גרוויג הוא שהיא לא רק עושה קומדיה. היא לוקחת את הסרט למקום פילוסופי. המונולוג של אמריקה פררה - "זה בלתי אפשרי להיות אישה. זה בלתי אפשרי לעשות הכל בלי להיות יותר מדי." - רגע של קולנוע גדול.

המונולוג הזה מתאר את ההזדקנות הבלתי אפשרית של אישה במאה ה-21. ופררה אומרת אותו עם הקול של אישה שהבינה משהו אחרי שנים של ניסיון. "לעולם אל תפסיקי לחייך. אבל גם אל תהיי מזוייפת. אל תהיי דקה מדי. אבל גם אל תהיי שמנה. אל תהיי שאפתנית. אבל גם אל תהיי בלי שאיפות. אל תרצי כסף. אבל גם אל תהיי ענייה."

המונולוג הזה הוא הקסם של הסרט. הוא לא רק קומדיה על בובה. הוא הצהרה על מה זה אומר להיות אישה ב-2023.

אומנם פוליטי, אבל

אומנם הסרט פוליטי. חלק מהצופים יראו אותו כמטיף. וזה ברמה. הסרט אומר את ההצהרה הפמיניסטית שלו ברמה של נאום. חלק מהביקורות מ-2023 ביקרו את הסרט על שזה 'הטפה' - והאמת היא שזה ברור.

ויש את הביקורת שהסרט מקל יותר מדי על קן. הוא הופך את ה-patriarchy לבדיחה במקום לאיום. חבל - הסיפור היה יכול להיות יותר חזק עם איום אמיתי.

ויש את הסיום של בארבי - שבוחרת להפוך לבת אדם - שמרגיש קצת מהיר. גרוויג לא נותנת לבארבי את הזמן לחשוב על ההחלטה הזאת. ואת הסצינה האחרונה - "באתי לרופא הנשים" - שהיא רגע של קומדיה גדול שמסיים את הסרט בכל זאת חזק.

למה זה חשוב

"בארבי" הוא הסרט שמראה שאפשר לעשות בלוקבאסטר חוצה מיליארד שהוא גם פילוסופי. גרוויג הצליחה משהו שאף בימאית לא הצליחה לפניה - לקחת IP מסחרי גדול, לקרוא עליו תיגר מבפנים, ועדיין למכור כרטיסים בכל העולם. זה משחק שמועצב מקרוב נראה כמו תרגיל מתוחכם בשיווק. מקרוב יותר זה מתברר כמשהו אחר - גרוויג באמת רוצה להגיד משהו על האזור שהבובה כבשה.

הסרט אינו מושלם - הסיום מהיר מדי, קן מקבל יותר חמלה ממה שמגיע ל-patriarchy בחיים האמיתיים, וההטפה לעיתים גלויה. אבל הוא חי ברמה ייחודית של 2023. הוא הסרט שיגדיר את העידן - לפחות עד שמישהי תעשה משהו אחר.