ג'ון מקטירנן לקח את שוורצנגר, שם אותו בג'ונגל מול חייזר ציידים - ויצר סרט אקשן-אימה שמתחיל כמו רמבו ומסיים כמו אייליאן. שרירים, בוץ ופחד אמיתי - שילוב שרק שנות ה-80 ידעו לתת.
שוורצנגר נגד מפלצת מהחלל
רוב סרטי האקשן של שנות ה-80 התחילו ככה: גיבור אחד, חצי תריסר נבלים, יחס המתים 1:50. "פרדטור" הפך את המשוואה. הצוות שלו מתחיל כשישה גברים מקצועיים - שוורצנגר, ונטורה, וות'רס, סוונסון, לאנדהאם, צ'בז - ועד דקה 80 חמישה מהם מתים. מקטירנן לקח את הקלישאה של "סרט קומאנדו אמריקאי" ובאמצע הסרט החליף את הז'אנר לסרט אימה. אף אחד לא ראה את זה מגיע ב-1987, וגם היום זה עדיין הטריק הכי אלגנטי שעשו עם תקציב של 18 מיליון.
ג'ון מקטירנן (שעוד יביים את "מת לחיות" שנה אחר כך, ב-1988) ביים את "פרדטור" ב-1987 בתקציב של 18 מיליון דולר. והסרט הזה יצר ז'אנר של "מפלצת בג'ונגל."
הסרט מבוסס על תסריט מקורי של ג'ים תומאס וג'ון תומאס, שני אחים. הם כתבו תסריט בשם "Hunter" ב-1985 - על חייזר שצד אנשים. הם הציעו אותו ל-Fox. הסטודיו אהב את הרעיון והכניס שוורצנגר. המפיקים שינו את שם הסרט ל"פרדטור" כדי שיהיה יותר קליט.
ומקטירנן ב-1987 היה בימאי לא ידוע. "פרדטור" היה הסרט השני שלו אחרי "נומאד" של 1986. ההצלחה שלו אפשרה לו לעשות "מת לחיות" ב-1988 - הסרט שיצר את ז'אנר "דייהארד".
שוורצנגר וצוות שלו
ארנולד שוורצנגר כדאץ' שייפר הוא מאיש קומאנדו אמריקאי שמנהיג צוות חילוץ במרכז אמריקה. והקסם של הקאסטינג הוא שכל איש בצוות הוא דמות עצמאית.
קארל וות'רס כדילון - שוטר CIA שמסתיר משהו. ג'סי ונטורה כבלאין - חייל ענק שמשתמש במיני-גאן. ביל דוק כמאק - חייל מנוסה. ריצ'רד צ'אבס כפונצ'ו - רוצח מומחה. שיין בלאק ככסטוויל - קצין מודיעין.
וכל אחד מהם מקבל רגע משלו. וזה מה שעושה את הסרט יוצא דופן. רוב סרטי האקשן של 80s היו על איש אחד נגד הצבא. "פרדטור" הוא על קבוצה שלמה נגד מפלצת אחת.
וכל שלושת הגברים העיקריים - שוורצנגר, ונטורה, וות'רס - היו בעלי מבנה גוף שונה מאוד. ונטורה היה מתאבק שהפך לפוליטיקאי. וות'רס היה כדורגלן NFL לפני שהפך לשחקן. כולם היו אנשים גדולים פיזית. והסצינות שלהם בג'ונגל מציגות גברים שגוף שלהם הוא חלק מהמשחק.
והסצינה שבה הצוות יוצא לפעולה לראשונה - "לחימה ידנית. לחימה ידנית." - היא רגע של אקשן ממוקד. הצוות עושה כל כך הרבה נזק לכפר הגרילה - והם לא יודעים שאחרי הם, מפלצת חזקה יותר עוקבת אחריהם.
המפלצת שלא רואים
והקסם הכי גדול של הסרט הוא שלוקח 50 דקות עד שאנחנו רואים את הפרדטור בבירור. מקטירנן מצולם את המפלצת דרך אפקט של אופטיקה - המפלצת קמופלאז' שמתערבבת בג'ונגל. וכשאנחנו רואים אותה, היא לא לגמרי מציאותית. היא צללית. ועיניים אדומות.
וזה מבליט. הפחד של הסרט נבנה לאט. הצוות מתחיל למות אחד אחרי השני. בלי שאנחנו רואים את הרוצח. עד שדאץ' לבדו מתעמת עם המפלצת בקרב סופי.
האפקט של הקמופלאז' - שמכונה "אפקט הזיקית" - יצר על ידי בוס דייוויד". הוא היה אפקט מהפכני של 1987. וכל סרט מאז שהציג חייזר בלתי-נראה ("שדים" של 2002, "חזרה" של 2018) חייב לפרדטור.
והשחקן שלובש את חליפת הפרדטור הוא קווין פיטר הול - שחקן שגובה 2.20 מטר. הול היה גם הביגפוט ב-"הארי והנדרסונים" של 1987. הוא היה אחד מהשחקנים שיצר את הסטנדרט של תפקידי-תחפושת.
הקרב הסופי
והסצינה הסופית - שבה דאץ' מוריד את החליפה שלו, מצא חורים בבוץ, ומשנה את הזהות שלו - רגע של קולנוע אקשן גדול. שוורצנגר מצליח להעביר את הקושי - הוא לא רוצח. הוא צייד. ועכשיו הוא משתמש בכלים שלמד מאוייב גדול ממנו.
והסצינה שבה הפרדטור מסיר את הקסדה שלו - "אתה ברידצ'!" - רגע של אימה. המפלצת לא נראית כמו אדם. היא לא נראית כמו חיה. היא נראית כמו משהו שלא ראינו לפני. הפנים של הפרדטור - שיניים חדות, לסת מפוצלת, רעלים - הפכו לסמל של חייזר עוין בקולנוע ההוליוודי.
אומנם 1987 מורגש, אבל
אומנם הסרט מ-1987 מורגש. חלק מהאפקטים נראים היום פשטניים. הקצב של ההתחלה איטי. מי שרגיל לסרטי אקשן של 2020 עלול לראות את המגבלות.
ויש את העובדה שרוב הסרט מתרחש בג'ונגל אחד. וגרסות מאוחרות של פרדטור ("פרדטורז" של 2010, "פרדטור: פריי" של 2022) הציגו את המפלצת במקומות שונים. חבל - אני אוהב את הג'ונגל הראשון.
ויש את הביקורת על שהסרט סקסיסטי לפי סטנדרטים מודרניים. הדמות הנשית היחידה - אנה (אלפי קוויזס) - היא רק מטרה הצלה. אין לה רקע. אין לה אישיות. חבל.
ההמשכים
ויש את "פרדטור 2" של 1990 שמעביר את הפעולה לעיר. הוא לא הצליח כמו הראשון, אבל הוא מציע משהו אחר. ויש את "פרדטורז" של 2010 שמחזיר אותנו לג'ונגל. ויש את "פרדטור: פריי" של 2022 - הסרט הכי טוב מאז הראשון - שמתעסק בפרדטור שמתעמת עם אישה בתרבות הקומאנצ'ית.
ו"פרדטור 2" של 2025 (במאי דן טראכטנברג) הוצג כסיכום הסדרה - "פרדטור: בדמן" - שמציע גרסה חדשה של החייזר.
הירושה
"פרדטור" יצר ז'אנר שלם - "מפלצת בלתי-נראית בג'ונגל" - ומשם נגזרו עשרות חיקויים, ארבעה המשכים, סדרת "AVP" שלמה ופלוס וחצי תריסר משחקי וידאו. הוא המציא את האסתטיקה של החייזר-הצייד שגם 40 שנה אחר כך לא הוחלפה. סצינה אחת - הקסדה יורדת, "you're one ugly motherfucker" - הפכה לציטוט קולנועי.
הציון: 8 מתוך 10. הירידה היא על הקצב של ההתחלה (שלושת רבעי שעה לפני שהמפלצת נכנסת לפעולה) ועל החוסר של דמות נשית שאינה מטרת חילוץ. אבל לצד "מת לחיות" של מקטירנן עצמו, "מחסל" של קמרון ו"רובוקופ" של ורהובן, "פרדטור" משלים את רביעיית הסרטים שהגדירו אקשן של שנות ה-80. טראכטנברג ב-"Prey" ב-2022 הוכיח שעדיין יש דם בפרנצ'יזה, אבל ההפניה תמיד תהיה לג'ונגל המקורי הזה.
